עשן הסיגריה הכחלחל מיתמר ונבלע בתקרת המרפסת וטיפות הגשם הראשון לא מצליחות
לנקות את המועקה הלא ברורה לפני השינה …
היום נפתח בשעות הבוקר ברגל ימין עם צוות עוקבים של נבחרת החלומות .
ג' הציני עם נסיון של 25 שנים בצד האזרחי ו10 שנים מאתגרות ביחידה מסווגת .
א' הקשוח בוגר יחידות עילית מבצעיות בכוחות הבטחון של מדינת ישראל .
ר' היצירתי שהגיע עם אמצעי מיוחד על מנת לתת פתרונות במצבי קצה ,
ואני שסוגר את החבורה הנדירה הזאת ומשגיח שכמויות האגו ישארו בפרופורציה …
"תן סקירת מצב.." בקשתי מהקשוח בתדריך הבוקר .
"הנדון עליו נבצע פעילות היום היא מוריה וחלק מכם מכיר אותה מיחידות שונות" עדכן א' .
את מוריה פגשנו בקורסים שונים בעבר ביחידות מסווגות שונות .
היא הדריכה בקורסים שונים מגוון גדול של חומרים והיה לה ידע רב בטכניקות מעקב , תיחקור והיטמעות בשטח .
לאחרונה חזרה משליחות ופרשה לעסקים פרטיים ומאז לא קיבלנו עליה עדכונים .
"יש למישהו בעיה או השגות בקשר לנדון ולעבודה עליה ?" המשיך א' .
שתקנו למשך מספר שניות והמבטים הבטוחים הפכו למהוססים …
"לא יהיה קל …" אמר ר' , היחידי שלא פגש בה בעבר .
"זה מעבר לכך , היא אחות חורגת " ג' היה ציני מתמיד והרגשתי את ההתלבטות שלו .
לקחתי אוויר ופניתי לא' שהביא את התיק , "תן לג' לנהל את העבודה , אם יש סיכוי להצליח זה רק אם הוא מקבל סמכות מלאה במלאי הטסטוסטרון שנמצא פה".
א' חייך , "זה מה שהתכוונתי לעשות מלכתחילה , ג' יוביל אם הוא מסכים".
ג' הביט בי וידעתי שהוא חצוי בין המחוייבות המקצועית לאישית וממתין לדעתי .
"ג' זה מאתגר ויהיה לא קל , אז אם אתה חושב שלא נצליח…" ידעתי איך לפרוט לו על הנים .
"הוא בפנים " אמרתי לא' , "מה המשימה בקשר לנדון" ?
"תיעוד יום מלא מזריחה ועד שקיעה" עדכן א' .
"סגור , תדליקו גזייה לקפה" חייכתי אליו .
חצי שעה לאחר מכן התמקמנו על הכתובת החדשה של מוריה .
ג' מיקם את הנבחרת בנקודות שונות ונכנסנו למצב המתנה כשאני בתצפית ישירה לכתובת .
כעבור מספר דקות הבחנתי בה יוצאת מפתח הבית כשהיא סורקת באופן לא נראה את הרחוב .
"היא ביציאה" דיווחתי במהירות, "והיא דרוכה ובודקת…" המשכתי .
סימני הגיל ניכרו בה ועדיין הייתה לה נוכחות מרשימה של טורף על המתהלך בסוואנה .
היא נכנסה לרכב שחנה בסמוך והחלה בנסיעה במורד הרחוב כשאנחנו מצטרפים אחריה ביראת כבוד האחד אחר השני .
ג' ניהל את הכח כמו שרק הוא יודע והשרה על כולנו הרגשת רוגע כפי שרק הוא יודע לעשות .
במהלך הנסיעה מוריה בצעה מספר בדיקות ע"פ הנוהל המוכר לה והצלחנו לנטרל כל בדיקה ע"פ הנוהל המוכר לנו …
השעות חלפו ותעדנו 3 כתובות שונות בהם היא ביקרה כולל חלק מהאנשים אותם פגשה .
לקראת הערב היא חזרה לכתובת הבית ונכנסנו שוב למצב המתנה .
כעבור כשעה היא יצאה שוב לבושה בגדים כהים עם שיער אסוף והחלה לצעוד ברחוב .
א' ואני התחלנו ללוות אותה רגלי ברחובות העיר כשאנחנו מנסים שלא להתגלות .
בשלב מסויים מוריה נכנסה לרחוב ללא מוצא והמתינה בקצה הרחוב .
"אל תכנסו !!!" ג' ביקש את המובן מאליו .
מספר דקות לאחר מכן נכנסה מונית ריקה ובצעה פניית פרסה כשהאורות לכיוון שלנו .
"תנו לי כניסה וודאית" ביקש ג' .
"לא נצליח , האורות של המונית מפריעים לתצפית " עדכן א' .
כעבור מספר שניות יצאה המונית ולא נראה בה אדם .
ג' החליט להשאיר אותי ואת א' במקום וליווה עם ר' את המונית .
5 דקות חלפו ללא שינוי וקיבלנו הודעה מר' שהתקרב למונית עם אמצעי מיוחד .
"היא אצלנו ! במושב האחורי כשהיא שפופה , תגיעו זריז !!! " .
אני וא' תפסנו מונית לכלי הרכב שלנו והתחלנו לצמצם אחרי הצוות המלווה .
ג' כיוון אותנו לרחוב בו עצרה המונית .
"היא ירדה כאן ונכנסה לכיוון הבית הפינתי" הוא עדכן .
"יש לה 3 יציאות משם וכיסינו רק 2 מהן וכמו שאני מכיר אותה זאת לא נקודת היעד שלה" .
משהו ברחוב היה נראה לי מוכר ולא הבנתי מה צליל האזעקה שמאותת לי בפנים .
"אני יודע היכן היא …." שמעתי פתאום קול והבנתי שאני דיברתי .
השלושה הביטו בי במבטים שואלים והמתינו .
"הרצוג 3 קומה שלישית דירה 5…" המשכתי וראיתי את ג' מתכווץ .
שנינו גדלנו באותה יחידה וידענו מי גר שם .
"היא באה לבקר אותם ? אם כך אז למה בסתר ??? " הוא הקשה .
לא עניתי למרות שידעתי מה התשובה .
א' החליט לסיים את המעקב והשאר הסכימו .
"מתקפלים , אתה בא ? " שאל א' .
"כמה דקות ואני מצטרף" השבתי לו והבטתי בשלושה כשהם עוזבים את המקום .
נכנסתי למעבר הבתים אליו נכנסה מוריה וחלפתי מחצר לחצר עד שהגעתי לפתח בית מס' 3 ברחוב הרצוג .
אייל היה מפקד היחידה הנערץ שלנו ואשתו רונית הייתה מדריכה שלי בקורס ביחד עם מוריה .
שמרתי על קשר הדוק עם רונית כל השנים וחגגתי איתם באירועים רבים .
רק לפני יומיים הייתי איתה בקשר וידעתי שהיא מבקרת את הוריה החולים בארה"ב .
התמקמתי מול כניסת הבית באופן גלוי והמתנתי בישיבה על ספסל סמוך .
כשעתיים לאחר מכן הבחנתי במוריה יוצאת מפתח הבניין סורקת את הרחוב ומבחינה בי .
היא נגשה אלי והתיישבה על הספסל .
"יש לך אש ?" היא שאלה בנחת ועיניה האפורות ריקות ממבט .
הגשתי לה מצית וישבנו מספר דקות בשתיקה .
"תמיד חיבבתי אותך, כחניך" היא פתחה בשיח .
המשכתי לשתוק .
"אתה עושה לי את מניפולציית השתיקה ? " היא חייכה והבינה .
"מי היה אחריי היום ?" היא שאלה בחוסר אכפתיות לכאורה .
"אף אחד " עניתי לה ושנינו ידענו שאני משקר .
"זה לא בעל משמעות אז חבל להרוס להם את החיים" היא השיבה ושאפה עשן.
"מניפולציה רגשית ? סעיף 7 בשקף שלך בקורס ?" עניתי בסרקסטיות .
"טוב , אני חייבת לישון וקצת מאוחר … תעשה מה שנראה לך נכון …" אמרה ועזבה את המקום.
הבטתי בה הולכת עד שנבלעה בחצרות הבתים כאילו לא הייתה .
שעה לאחר מכן הגעתי הבייתה והתיישבתי במרפסת אל נוף העיר .
ג' שלח לי הודעה של "הכל בסדר ?" ועניתי לו "נדבר מחר.." .
עשן הסיגריה הכחלחל מיתמר ונבלע בתקרת המרפסת וטיפות הגשם הראשון לא מצליחות לנקות את המועקה הלא ברורה לפני השינה …
עוד יום .
